כך התגנבנו למקום ה11 במדד האושר הגלובלי

לפני כמה ימים, בזמן שאחרוני הגחלים מהמנגלים של יום העצמאות עשו לעצמם כיבוי צופי, נחתה עלינו הידיעה שישראל מככבת חזק במדד האושר של הקוסמוס. כמה חזק? סביר להניח שרק אנטישמיות מהסוג הישן והטוב מנעה מאיתנו להיכנס לעשירייה הראשונה.

אמנם נעקפנו בסיבוב על ידי מדינות שמתמחות בבלונדיניות גבוהות (סקנדינביה ושות'), מדינות שמתמחות ברווחה (סקנדינביה ושות') – או סתם מדינות שנמצאות בחלק הימני תחתון של הכדור ומתמחות בגלישת גלים ושתיית בירה (אוסטרליה ושות'); אבל הצלחנו לעקוף, אלוהים יודע איך, כל מיני מדינות מתוקנות כמו גרמניה, בלגיה, בריטניה ויפן.

אחרי שהמוח שלי קלט את המידע הזה, הוא עשה את הדבר היחיד שהוא יודע לעשות כשהוא נתקל בדיסוננס – והתעלם. ההתעלמות הזאת החזיקה בערך יום, עד שבדרך כלשהי נחשפתי לנגיף המסוכן שנקרא "דברים שראש הממשלה שלנו כתב בפייסוש שלו" (הפעם בגרסת הריקוד ניצחון על המקום ה-11). אז המוח שלי עשה את מה שהוא עושה בכל פעם שהוא נתקל בדברים שהאיש הזה כותב – וניסה למחוק את הפקודה הבלתי רצונית שאחראית להכנסת והוצאת אוויר מהריאות.

לא הצלחתי.

בלית ברירה ומתוך סקרנות ותחושת אבדנות מתגברת, ניסיתי להבין איך קרה שאנחנו כל כך מאושרים. מה, הסוקרים שבדקו את רמת האושר שלנו לא נפלו אפילו על ישראלי אחד שלא מצליח לגמור את החודש? על זוג צעיר שלא מצליח לקנות דירה? על איזה ערבי שנוהר בהמוניו לקלפי? מישהי שאבא שלה בדיוק מאופסן על מיטה מקרטעת במסדרון של בית חולים? סתם היפסטר שחווה את התסכול האינסופי של נסיעה בתחב"צ מתל אביב לעבודה בפתח תקווה? כלום?

בשלב הזה עשיתי את מה שכל מי שנתקל במבוי סתום עושה, הלכתי והמצאתי לעצמי הסברים אלטרנטיביים ויש לי כל כוונה לדבוק בהם כמו שההלוואה וחסכון של ראש הממשלה שלכם דבוקה לו למצח – באופן בלתי הפיך.

  1. השמש הישראלית היא הגורם. לא במובן של הרבה ויטמין די שמציף את המוח וגורם לכם לרחף כאילו הבעירו שדה גראס קטן מתחת לאף שלכם. יותר בכיוון של מכת שמש, שמביאה להתייבשות, שמביאה לדיסאוריינצטיה, הזיות וכפי הנראה גם מענה משובש על סקרים בינלאומיים.
  2. כי אנחנו לא צריכים הרבה כדי להיות מאושרים. כל יום שבו אנחנו לא חווים שואה מחדש הוא יום טוב בסך הכל.
  3. כי נחשפנו יותר מדי לסטיקר "קמת בבוקר? ברוך ה', כל השאר בונוס". גם ניר גלעד, אגב, מרגיש שכל השאר בונוס. משהו בסדר גודל של 30 מיליון שקל בשנה. אבל זה, משום מה, פחות מפריע לישראלים (כי לפחות אין שואה, אתם לא עוקבים).
  4. ממשלת ישראל לא חוסכת על האזרחים שלה והיא תעשה הכל, אבל באמת הכל, כדי שירגישו טוב. למשל, תחושת ניצחון מדגדגת שמתפשטת במעלה עמוד השדרה אחת לשנתיים, גם אם המחיר הוא מאה הרוגים בקיץ. באהבה לא מתקמצנים.
  5. הגרמנים המדוכאים הגיעו רק למקום ה-16 כי הם מסתכלים יותר מדי על השכנים השוויצרים והדנים שלהם. אנחנו, לעומת זאת, מסתכלים על הפלסטינים, הסורים והלבנונים. אנחנו בעצם, אם נעבור רגע לעולם האנלוגיות הפשטניות מדי, האידיוט בשכונת מצוקה שהצליח לקנות ב.מ.וו ועכשיו מתנשא על כולם במקום לזכור שהוא פאקינג אידיוט עם ב.מ.וו בפאקינג שכונת מצוקה. ואפילו אין לנו לאן לנסוע איתה.
  6. נכון, רוב הישראלים לא יכולים לקנות דירה, אבל הם אסירי תודה על כך שיש כח אדיר שמונע מהם את האפשרות לעשות את הטעות של לשלם מיליון וחצי שקל על דירה בעיר אלמנות ההיי טק, פתח תקווה, שבנויה בסטנדרט נמוך מזה שקיים בבית כלא נורווגי ממוצע.
  7. כי יש לנו חיית מחמד בכלוב שאנחנו מוציאים עליה את כל האגרסיות ואז פנויים להיות מאושרים. קוראים לה פלסטינים, אם אני זוכרת נכון.
  8. המצב חרבנה, אבל העובדה שהשמאלנים סובלים יותר מחממת את הלב.
  9. במדינות אחרות אזרחים חוזרים הביתה מהעבודה ב-4, מגלים שאין ים טוב לגלישה, נתקפים דיכאון ומעלים את אחוז הדיכאון. אצלנו חוזרים ב-8, שזה כבר חושך ואין מצב לראות איך הים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s