מחאת הנשים העלתה המון שאלות (מי קבע שזה בסדר לחסום כבישים ולהפריע לנהגים? ממתי רצח במשפחה זאת בעיה של יהודים? וחביב הקהל: למה לא אכפת להן גם מרצח של גברים?), אז החלטתי לענות עליהן בפרק מיוחד (ולא מתוכנן) של הפודקאסט במיקרו-דוזינג כי זה היה נראה לי יותר סביר מלהקליט 4 דקות של הסאונד שמופץ מהטחת הראש שלי בקיר. הנה הגרסה הטקסטואלית עבור כל מי שלא יכולים לשים את האיירפודס שלהם כי זה מפריע למחממי אוזניים:
אני חייבת להודות שאני קצת מופתעת. לא מזה שבאתם, מזה שאני באתי. בכלל היה אמור להיות מיקרופוד על עניינים אחרים, אבל אז הנשים האלה החליטו לשבות ולהפגין במחאה על אלימות נגד נשים. על פניו זה נשמע קל, אלימות זה רע, נשים זה לכל הפחות בסדר – קונצנזוס, לא? אז וואלה, לא. כי אם בבוקר חסמתי צמתים, אז אחר הצהריים כבר חסמתי מפגרים ברשתות חברתיות. זה אשכרה ספורט, כמו לשחק סקווש – כי זאת התמודדות תמידית – מול קיר אטום. אז במקום להתעצבן, ובגלל שגם הלך לי השנ"צ מהעצבים האלה, החלטתי לענות אחת ולתמיד על השאלות ששאלו אותי.
אבל שני, מחאה זה סבבה והכל, אבל למה לחסום כבישים? למה לגרום לאנשים לאחר לעבודה, לפספס טיסה, להבריז מפגישה? ומילא רק הנשים ככה, אבל כל קבוצה עכשיו עם מטרה חוסמת כבישים, די הרסתם לנו את החיים
אני מבינה שזה לא נוח, באמת. ואפילו לא בגלל מי שלא יספיקו לתור לרופא או לא יאחרו לראיון עבודה. רק המחשבה על כל המסכנים שתקועים בפקק שעה ויש להם פיפי קורעת את ליבי ומלאת את שלפוחיתי. אבל מאותה סיבה שאנשים צועקים בהפגנות – ולא לוחשים – גם חוסמים כבישים ולא נשארים על המדרכה. ההפגנה מטרתה לעורר את תשומת הלב לבעיה מסוימת. לא אוהבים מחאות? תבטלו את הדמוקרטיה.
וברור, ברור שאפשר להתנהג יפה ולא לעצור את התנועה ולא להפריע לשכנים ולא להכאיב בעיניים עם שלטים. אפשר גם שפשוט נשאר בבית – וכל אחת בחדר שלה ימחה בתוקף ויעשה מה שהוא רוצה. זה הרי עבד כל כך יפה עם ההומואים, שום סיבה שזה לא יתפוס עם קבוצות אחרות.
ועוד משהו קטן: מדהים שישראלים מתעצבנים כל כך כשחוסמים להם את הכביש בגלל הפגנה, אבל מקבלים בשלווה (יחסית) את הפקקים שהם תקועים בהם שעות על בסיס יומי, כאילו מדובר בגזירה משמיים ולא במעשה ידי אדם.
אבל שני, בואי נודה על אמת, אין בעיה של אלימות נגד נשים, יש בעיה של אלימות נגד ערביות – רצח על רקע כבוד המשפחה, ואצל האתיופיות. מדובר בתופעה זניחה במגזר היהודי.
אז קודם כל, 40 אחוז מ157 הנרצחות מאז 2011 הן נשים ישראליות טהורות עם טלאי צהוב והכל – כלומר, לא אתיופיות או ערביות. שזה משהו כמו8 נשים בשנה. זה זניח? שלא לדבר על עוד אלפי נשים שהן "רק" מוכות או סובלות מהתעללות ועוד כמות בלתי סבירה של נשים שנאנסות ומוטרדות מינית. אבל באמת, זה שולי וזניח.
ועכשיו לי יש שאלה אליכם, סטטיטיקאים של רצח וגזע, למה לא אמור להיות לי אכפת מערביות ואתיופיות? מי קבע שאני יותר יהודיה משאני אישה? מי אמר שפחות אכפת לי מאישה רק כי היא מדת, לאום, או עדה אחרת? אם כבר מתעסקים בהגדרות, אני קודם כל אישה. יהודיה מגיע במקום רביעי או חמישי
אבל שני, בואי נשים דברים על השולחן. זאת בעיה של אוכלוסיות פרימיטיביות, ערבים, אתיופים, עניים באופן כללי.
קודם כל, אמא שלכם פרימיטיבית. דבר שני, ברור שאוכלוסיות מוחלשות יותר חשופות לאלימות. יש לזה הרבה סיבות ולא מעט גורמים. אבל השאלה היא של מי האחריות לשנות את זה והתשובה היא עליכם. כלומר, עלינו, על החברה, על המדינה. העובדה שמגזר מסוים נמצא בבעיה היא ממש לא תירוץ להזניח אותו הלאה.
ואגב לשים דברים על שולחן, אתם יודעים מה עוד שמים על השולחן, בעיקר של המטבח? את האקדח. ואתם יודעים למי יש אקדחים? ומעט כסף? וחיים עם בעיות? למאבטחים. ואתם יודעים מי עובדים כמאבטחים? אתיופים. כי לא באמת נתנו להם סיכוי בעבודות אחרות. אבל למה להתייחס לעובדות אם אפשר פשוט להיות גזענים.
אבל שני, אין דבר כזה אלימות נגד נשים, יש אלימות. ומי שרוצח צריך לשבת בכלא, יש חוקים. המאבק שלכן מיותר.
מסכימה, אין דבר כזה אלימות שמכוונת נגד קבוצה מסוימת, יש אלימות. ולא צריך לעשות משהו ספציפי כדי למנוע את זה כל סוג של אלימות בנפרד. אז יאללה, בואו נוציא את כל חיילי צה"ל מהמחסומים, נפסיק לאייש את סוללות כיפת ברזל, נזיז את הפטרולים מהגבול ונדבר בינינו, נראה איך מחלקים מפה את תקציב הבטחון. מקסימום אם יבוא מחבל וירצח מישהו כי הוא ישראלים באופן ספציפי – נתפוס אותו ונשים בכלא.
אבל שני, אם את כבר מדברת על רצח נגד נשים ופיגועים, למה לא ספרת את האישה שנרצחה בפיגוע המזעזע בברקן?
כי למרות שמדובר ברצח מזעזע, היא לא נרצחה כי היא אישה, היא נרצחה כי היא יהודיה – או אם לדייק, יהודיה ששהתה מעבר לקו הירוק. זאת בעיה אחרת וצריך לטפל בה ואכן ממשלת ישראל הגיבה מיד במלוא העוז – כי למרות שלכם הקונטקסט של הרצח לא משנה, כמו שהבהרתם בסעיף הקודם, לממשלת ישראל אכפת מאד. אה, ואם אתם כבר בעניינים של לספור, אז נכון ללפני חודשיים – היו בשנת 2018 יותר נשים שמתו מאלימות גברים מאשר ישראלים שמתו בפיגועים.
אבל שני, ראינו איך התייחסתם בביטול לתלונות על הטרדות מיניות של מסתננים בדרום תל אביב. זה לא צבוע?
אני אגב לא ראיתי. מי התייחס בביטול? תתכבד המשטרה ותעצור כל מטריד מינית, כל אנס, כל גבר מכה וכל מטרידן, לא חשוב מאיזה צבע עור הוא. הסטטיסטיקה אומרת שיש פחות פשיעה בקרב מבקשי מקלט מאשר באוכלוסיה הכללית. למעשה, המשטרה בעצמה מודה שבנווה שאנן מבקשי מקלט אפריקאים אחראים ל-40% משיעור הפשיעה למרות שהם 70 אחוז מהאוכלוסיה. ככה שהבעיה האמיתית בדרום תל אביב היא בכלל קבוצות ניאו נאציות שמנסות להטיל רפש על אנשים עם צבע עור מסוים.קוראים לה גזענות והיא חברה ממש טובה של המיזוגניה. זה כמו כולסטרול והתקפי לב – שתי מחלות שמשום מה תמיד באות ביחד.
אבל שני, כבר קיבלתן מיליוני שקלים למאבק באלימות נגד נשים, מה עוד אתן רוצות?
אנחנו רוצות לא להרצח. תודה.
אבל שני, חלאס להתבכיין ולהפגין. את אישה חזקה ויכולה לעשות כל מה שבא לך. נמאס מהתמסכנות. לא מתאים לך, איך את מדברת ככה?
אני מסכימה עם הקביעה. או לפחות עם חלק ממנה. אני יכולה לעשות מה שבא לי וברוך השם זרקו עליי מלא פריבלגיות. שלא שוות כלום אם אני לא אנצל אותן כדי לעזור לאחיותיי שסובלות.
איןמהלעשות 