לו הייתי מורה – תסריט אימה

מדי פעם, כששורה עליי רוח של הרהור והתנשאות, אני חושבת לעצמי כמה רע צריכים היו החיים שלי להתגלגל כדי שאמצא את עצמי עוסקת בהוראה (אירוני מעט, בהתחשב בעובדה שבסופו של דבר מצאתי את עצמי בתחום שבו לעובד יש דיגניטי של אוקראינית שחצתה את הגבול מסיני ברגל והדרכון שלה מוחזק אצל מישהו שנוהג בג'יפ עם חלונות שחורים). ועכשיו, כשכל הסיפור עם אדם ורטה והכמעט הוצאה להורג שלו מכה גלים, החלטתי לשנות קצת את כיוון המחשבה ולנחש לא רק על מה היה צריך לקרות כדי שאהיה מורה, אלא גם מה היה קורה אם הייתי מורה. וול, לדעתי זה היה הולך בערך ככה:

אם הייתי מורה והייתי מצליחה להתאפק ולא לשלוח ידי בנפשי אחרי רבע שעה בחדר המורים, הייתי מגיעה לשיעור היסטוריה ומסבירה לתלמידים שהשואה היא שלנו ובשבילנו ושזה לגמרי לגמרי נכון שאנחנו העם שאכל הכי הרבה חרא באירופה במאה ה20, אבל גם עמים ומיעוטים אחרים בלעו קצת מהרעל של מכונת ההשמדה הנאצית, ושבלי קשר – הסתובבו בעולם עוד כמה מכונות השמדה. קצת פחות יעילות, זה נכון, אבל פעם גם להיות ארמני לא היה גליק גדול. ואז אני אסביר להם שלמרות שהתפקיד הראשי במגה-סופר-אולטרה טרגדיה הזאת הוא לגמרי שלנו, כוכב אמיתי יודע לפרגן לשחקני המשנה שלו בהשתחוויה.

אם הייתי מורה למשחק הייתי חוסכת לתלמידים את כל הבולשיט של שייקספיר וחנוך לוין ותיאטרון אבסורד והייתי מדלגת ישר לשבע השאלות של סטניסלבסקי. הכוונה כמובן לערן סטניסלבסקי, תחקירן בקופרמן שמלהק לאח הגדול. בין השאלות: מה הדבר הכי משוגע שעשית? כמה רחוק תהיה מוכן ללכת כדי לקחת את המיליון? והכי חשוב: מה עמדתך לגבי עירום מול המצלמה? ושהילד המוכשר שרוצה ללמוד תיאטרון כדי לשחק אצל יבגני אריה יפסיק כבר לבכות ושידבר איתי כשילהקו את אלירז שדה לגלם את מקבת בגשר.

אם אלוהים היה עושה נס גלוי והייתי הופכת מבנאדם למורה לתנ"ך, הייתי אומרת לתלמידים שלי: "שלום וברוכים הבאים לשיעור ספרות. היום נלמד קצת על אגדות עם".

אם הייתי מורה למדעי המחשב הייתי תופסת את הכיתה ואומרת להם: עזבו אתכם עכשיו מג'אווה ג'אווה ופרוקסי, מחשבים תמיד תוכלו ללמוד במכללת סמי מג'נון באזור התעשיה באשדוד. הכי חשוב שתלמדו אנגלית. אף אחד לא עבר ראיון עבודה בסקייפ עם משאבי האנוש בפאולו אלטו מלעשות שלוש טעויות תחביריות כשנתן תשובה לשאלה המאתגרת "אז מה שלומך?".

אם הייתי מורה לאנגלית, הייתי מבודדת את כל אלו שלא לומדים גם מדעים ואומרת להם: "עזבו אתכם מרשימת מילות החובה שמשרד החינוך הרכיב, עזבו אתכם מאדג'קטיב ופלורל ופרזנט פרפקט שאפילו אוקספורד בעצמו לא גילה עדיין מה זה – לכו תתאמנו על הפיץ' שלכם במוצרי ים המלח – זה הסיכוי היחיד שלכם להכניס אי פעם משכורת שהיא מעל השכר החציוני במשק.

בכלל, אם הייתי מורה, כל מורה, הייתי מלמדת את התלמידים שלי שהתעודה היחידה שחשובה היא זאת שמעידה שסבא נולד בגרמניה/פולין/צרפת/ספרד. על כל היתר כבר מסתדרים איכשהו.

אם חלילה הייתי עונה בפסיכומטרי רק תשובה אחת נכונה ומוצאת את עצמי מעבירה שיעור חינוך מיני לחבורת תיכוניסטים שככל הנראה יכולים להעביר אותי שיעור בחינוך מיני, הייתי אומרת להם דבר אחד: אתן לא צריכות לוודא שיש לו קונדום בארנק, רק תוודאו שאין לו סמארטפון פעיל. כי הריון לא רצוי תמיד אפשר להפיל ואפילו הבושה של לחטוף איידס בטלה לעומת הפאדיחה של לככב בסרטון שרץ בווטסאפ. בכלל, בקטעים האלו עדיף לאמץ את המדיניות של הקמ"ג: הכניסה למתקן רק עם טלפונים עד דור 2.5 ובלי מצלמה. אחרת תהיה דליפה גרעינית. (למתקדמות: סטראפאון – כן, סמארטפון – לא).

אם הייתי מורה למתמטיקה… ואין שום סיכוי בעולם שהייתי מורה למתמטיקה שהרי גם תלמידה למתמטיקה לא ממש יצא לי להיות, הייתי אומרת לתלמידי: למה אתם מפנים אליי את השאלה הזאת? שהמורה הפרטי יפתור לך את המשוואה הזאת, לפחות שיצדיק את ים הכסף שאבא שלך שופך עליו.

אם הייתי מורה לגיאוגרפיה הייתי אומרת "היום, ילדים, נדבר על קולורדו. יופי של מדינה, המריחואנה שם חוקית. תעשנו, ילדים, תעשנו מלא. זה עדיף על הפרקטיקה של לרוקן בקבוקי אלכוהול נחותים על ספסלים בגינות ציבוריות. תעשנו מלא, אבל רק אחרי שאחרי שאתם בני 18. ולא לפני שאתם עולים על ההגה. בעצם, אני מקווה שאף פעם לא תעלו על ההגה, יא חבורה של הפרעות קשב מהלכות.

אם הייתי מורה וגם מחנכת, ואיזה מזל גדול שאני לא, הייתי אומרת לתלמידים שלי קבל עם ועדה (עדה – שם גנרי למפקחת במשרד החינוך) שאלא אם הם הולכים ל8200/גלצ/קורס טייס או שהם ממוצא אתיופי או לחלופין מבינים כבר בגיל 18 את היתרון שבלצאת לפנסיה בגיל 45 – אין להם שום סיבה להתגייס לצבא. זה לא יביא להם תועלת אישית או מקצועית ועלול אף למנוע מהם להתקבל כדוקטורנטים באוניברסיטה שאימצה את הטרנד התורן של להחרים את ישראל.

אם הייתי מורה לאזרחות, לעומת זאת, בחיים לא הייתי נקלעת לסערה כמו אדם ורטה. לא כי אני חלילה אישה מתונה, שקולה ומתבטאת בזהירות. אלא כי אם הייתי מורה לאזרחות, הייתי אומרת לכיתה: קחו כדור ולכו לשחק בחוץ, אין טעם שתלמדו משהו שבחיים לא יהיה לכם מה לעשות איתו.

אם הייתי מורה, תוך כמה זמן להערכתכם היו מפטרים אותי?

3 מחשבות על “לו הייתי מורה – תסריט אימה

  1. לו רק היית קצת יותר המורה שלי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s