הפעם בפודקאסט במיקרו-דוזינג: ניתוח מלא של הפשע שנקרא "התבוללות בנסיבות מחמירות. האם זה מומלץ? למה כל כך קשה למצוא ערביה לצאת איתה? מה זה יעשה לשלולית הגנים שנקראת העם היהודי? ולמה האיש שנתקע לו הקוק רינג מרגיש שזה רעיון טוב לתת לכם עצות בענייני אהבה? הנה גרסה טרנס-טקסטואלית לכל מי שנגמרו לו הסוללות באיירפודס ולא מוכן לגעת במשהו עם חוט:
אורחים נכבדים, התכנסנו כאן הערב כדי לחזות באיחוד הקדוש בין הגבר הזה לאישה הזאת למיליוני אנשים שיש להם דעה בנושא החתונה. או ליתר דיוק: הערב פורעים את כל הצ'קים מהחתונה של הערביה שאתם מוכנים להכניס לסלון שלכם רק מבעד למסך מגן שנקרא טלוויזיה – לוסי אהריש, ובעלה הטרי שלא שואל אם להכנס לסלון שלכם או לא – כי הוא מגלם מסתערב בפאודה וזה בגדול מה שהם עושים כל יום – צחי הלוי.
הנה תקציר מנהלים למי שהספיק לשכוח: אחרי שהזוג הודיע על החתונה, התפתח דיון על האם מותר לשני האנשים הבוגרים האלה להתחתן? דיון שבאופן צוי יצר המון המון אשפה מילולית. ומי שנהגו באוטו זבל הם שר הפנים דרעי שקרא ללוסי להתגייר ואמר שהילדים שלהם יהיו מסכנים, שזה איחול חמוד. ואורן חזן כתב מלא שטויות, כמצופה מאדם שהחמצן זורם למוח שלו רק בימים אי זוגיים. אבל בגדול הוא האשים את לוסי שפיתתה את צחי.
והם לא לבד. מסתבר שבימים אלו גזענות נפוצה בישראל יותר מששאלות על גודל הטרולי שאפשר לעלות לטיסות של ריינאייר נפוצות בפייסוש. אבל אני כבר די משתעממת ממה שלגזענים יש לומר – כי הם חוזרים על עצמם. לאורך ההיסטוריה.מה שמעניין זאת תגובת הנגד למי שתקפו את הזוג. כל מיני אנשים סבירים עם דעות שפויות התפלפו בגלל היחס לצחי ולוסי. אז איך קרה שדווקא החתונה הזאת שברה את גב הגמל שבדיוק שבר כוס כי הוא התחתן עם יהודיה?
כי אם כבר נסערים מגזענות, אז לא מזמן המועמדים לראשות עיריית ירושלים נשאלו אם הם מוכנים שיהיה כדורגלן ערבי בבית"ר. זאת לא שאלה לגמרי פרקטית, לראש העיר אין סמכויות של מנג'ר בקבוצה או דרגות של אובר גרופנפיהרר בלה פמיליה, זאת פשוט דרך יפה לשאול כמה בשוליים הם רוצים את הערבים בעיר שבה ערבים הם שליש מהאוכלוסיה. ואז כולם גמגמו, במקום להגיד את הדבר הבסיסי והמתבקש "כל שחקן ערבי, יהודי, מוסלמי, נוצרי – כל עוד הוא יודע לשחק והוא לא הומו הוא רצוי אצלנו"
והגזענות השגרתית הזאת, יותר משמעותית מהרעש שעשו סביב החתונה. כי איך בכלל נגיע למצב של להתבולל אם אנחנו לא רוצים את הערבים בקבוצות הכדורגל שלנו או את השפה שלהם על השלטים שלנו? איך יעשו חופה וקידושין אם בכלל לא נותנים להם להיות חלק מהמרחב במדינה שבה הם אזרחים שווים?
אז שאלתי, איך יכול להיות שכל כך הרבה אנשים מזדעזעים מביקורת על חתונה יותר מאיך שהם מתעצבנים מהדרה של מיעוטים ושלילת זכויות של ממש? וענו לי. הסבירו לי שפוליטיקה זה חרא אבל זאת עדיין רק פוליטיקה. אבל שיגידו לנו עם מי להתחתן? זה לא מתאים.
נראה שהישראלים השפויים שעדיין קצת בקטע של דמוקרטיה וזכויות אדם ושוויון וכל המילים שמעכבים בגללה אנשים עם נחיתתם בנתב"ג, פיתחו איזה דיסנונס, איזה מצב של חצי הכחשה חצי תיש – שזה אגב הילדים שיצאו לכם אם תתבוללו או אם תתחתנו עם אורן חזן; הם מבינים את המצב אבל מנסים ליצור לעצמם בועה שבה הם מעמידים פנים שהם חיים במדינה מתוקנת. לא מרוע או ממנת יתר של פטריות הזיה, אלא מתוך יצר השרדות. ככה יוצא שחילונים אדוקים קונים בטיב טעם בשבת ואז מתפללים שהילד ירדם בשיעור הדתה, הומואים מסתגרים בתל אביב ואז טסים לחו"ל כדי להתחתן ושמאלנים עושים את כל זה ביחד פלוס תרגילי מיינדפולנס כי אחרת הם יבינו מה קורה סביבם באמת ואז הם יחוו מיינדפאקנס.
והפטנט החביב הזה לאיזון הנפש מגניב, אבל הוא יוצר מצב שבו המדינה קמה כל בוקר ונותנת קפיצת ראש לתוך מחראה וכל אלו שאכפת להם – החיים שלהם בדיוק סוכר. או שהם בדיוק אוכלים עוגות. לוידעת מה המטאפורה הנכונה פה. ואז באים השר דרעי וחזן ומסבירים שאין לציבור הזה שליטה על הבועה שלהם, על החיים שלהם. שזה שקר, פיקציה. ואתם אולי חושבים נה, הבועה הזאת לא תתפוצץ – ובישראל יש תקדים, בועת הנדל"ן באמת לא מתפוצצת כבר מעל למיליון שנה – אבל שתדעו דרעי וחזן וכל מי שמנהל יחד איתם את המדינה רץ לכיוון הבועה הקוסמופוליטית שלכם עם סכין של מוהל. ולפחות במקרה של חזן אני לגמרי מאמינה שהוא מסוגל לדקור.
אבל ברוך השם לוסי וצחי הם לא אורן חזן. הם חמודים. הם גם לא עבריינים מורשעים כמו דרעי, הם רומיאו ויוליה פלוס מלא חברים בברנז'ה ומינוס הנטיות האובדניות – כי במדינת ישראל אסור להם להתחתן. והרבה יותר קל להתעצבן על איך שמתייחסים אליהם מאשר לשאול שאלה פשוטה: סליחה, מה עם הנישואים האזרחיים שלי? פשוט הזמנתי מקודם וכבר 2018 וזה עוד לא יצא.
אלא שנישואים אזרחיים לא יהיו פה, כי נישואים הם לא באמת עניין אישי. כמו שאורן חזן הסביר "צחי הוא אחי ועם ישראל הוא עמי", שזה בעברית: חיי האהבה של כל אדם זר הם ביזנס של עסקנים פוליטיים, מתוקף קרבת דם.
הקטע המוזר עם להיות "אחים" של פוליטקאים זה שהם תמיד יהיו שם בשבילך כשצריך עצה בענייני זוגיות, אף פעם לא שם בשבילך כשצריך. לוידעת, לדאוג שסבתא לא תהיה מאושפזת על מיטה במסדרון, או למצוא דרך להוריד את מחירי הדיור למשהו סביר כדי שתוכלו לקנות בית או שסתם לארגן שלהורים תהיה קצבת זקנה של יותר משקל שישים. במצבים האלה הח"כים והשרים הם אחים שלכם בוייב חזק של קין והבל. אבל בהתבוללות? תאומים סיאמים
וחבל שהם חושבים ככה כי התבוללות היא דבר טוב ויש לה שלושה יתרונות מרכזיים: 1.ערבוב גנים הוא דרך נהדרת להפטר מהמחלות התורשתיות האלה שיהודים סוחבים איתם לכל מקום.2. זה ממש משגע גזענים. 3. במקרים מסומים, זה מגיע עם דרכון זר. למעשה, אני משוכנעות שהתבוללות צריכה להיות נורמה. כמו חיסונים.
אבל למי אכפת מהרצונות שלכם או מההשבחה הגנטית של הילדים שלכם. אנחנו פה לשמור על טוהר הגזע. כי הצאצאים שלכם. התפקיד שלהם הוא להיות חוליה בשרשרת הדורות של העם היהודי. אתם חשבתם שאתם מביאים ילדים לעולם, מגדלים אותם כדי שיהיו מאושרים, מחנכים אותם כדי שיהיו אנשים טובים, מטבילים אותם ברגשות אשמה כדי שיהיה מי שיבוא לבקר אתכם כשתתקעו במיטה ההיא במסדרון – אבל לא. טעיתם, אתם רק עוזרים למלא מכסה של יהודים בתא שטח מסוים. נקרא לתא הזה קן נימולים.
אתם יודעים מה, אולי הם צודקים. אולי הדבר הכי גרוע שאפשר לעשות זה להתבולל ולסכן את המשך קיומו של העם היהודי. ובאמת אולי אני טועה והגישה הזאת נגד נישואים עם נוצרים וחלילה עם מוסלמים תציל את העם היהודי. אבל הנזק שייגרם כתוצאה מכך למדינת ישראל – זאת שאנחנו רוצים להאמין שהיא מדינה מתוקנת, שוויונית ובעיקר כזאת שלא מיישמים בה עקרונות שמפלרטטים עם תורת הגזע – יכול להיות בלתי הפיך. שלא לדבר על זה שכל הקנאות הזאת מעמידה בסימן שאלה את המשך קיומה של ישראל כמדינה דמוקרטית. וזה, אם אתם שואלים אותי, הרבה יותר מסוכן להמשך קיומו של העם היהודי מקצת נישואי תערובת.
איןמהלעשות 