דמוקרטיה זה לכוסיות

החלטתי לקטר קצת על דמוקרטיה לפני שלא יתנו לי לקטר על דמוקרטיה בדמוקרטיה כי ככה הרוב קבע.

לא לגמרי ברור למה, אבל יצא לי לחשוב קצת על דמוקרטיה וישראלים ודמוקרטיה ישראלית (כנראה נושא רנדומלי שנבחר עבורי על ידי אותו מחשב שבוחר את השמות למבצעים צהליים) והגעתי למסקנה שישראלים לא מבינים דמוקרטיה. או שהם כן יודעים מהי דמוקרטיה, אבל זה כאילו הם למדו את עקרונות שיטת הממשל הזאת רק מלקרוא את הכותרת של ספר הלימוד לדמוקרטיה, שנקרא: דמוקרטיה, הרוב קובע.

יש תחושה שגם מי שקראו את הספר כולו, נפלו על מהדורה מוגבלת עם הקדמה והערות שוליים מאת ו. פוטין – שוחר חופש אמיתי והאיש שטבע את המשפט החשוב: אני לא מסכים איתך אבל מוכן למות כדי שתוכל להשמיע את דעתך– בצינוק קטן מימדים ואטום לרעש שבנינו במיוחד בשבילך במחנה המעצר התת קרקעי מעט דרומית לקמצ'טקה.

אגב מנהיגים רוסים שעסוקים בלעשות טוב לעם שלהם, גם לסטאלין יש אמירה שמתמצתת יפה את הדמוקרטיה הישראלית: כשאדם אחד מת זאת טרגדיה, כשמיליון בני אדם מצביעים לליכוד זאת סטטיסטיקה. וחתיכת טרגדיה פסיכית כי איך יכול להיות שכולם מטומטמים ולא רואים את כל המניפולציות שהקיסר עושה כדי לסרס את התוכן מצורת השלטון הזאת רק כדי לבסס את עצמו כשליט יחיד?

אבל בואו נניח רגע לרוסים. ניסיתם פעם לשאול ישראלים על סוגיות שקשורות בדמוקרטיה, למשל מה בכלל זה אומר, דמוקרטיה? כי אני ניסיתי והם ענו לי: מזתומרת, בדמוקרטיה עושים מה שהרוב קובע. ואני מקשה: ומה קורה עם המיעוט בדמוקרטיה? והם עונים: זה קל מאד, המיעוט עושה מה שהרוב קובע. ומה קורה כששני ערכים דמוקרטיים מתנגשים והם מסבירים: אז מתעדפים את היהודית.

בכלל, נראה שישראלים נורא מפחדים מדמוקרטיה כי הם חשים שהיא מאיימת על היהודית. כאילו שזאת היתה הדמוקרטיה שביצעה את האינקוויזיציה, פרעה ביהודי קישינייב וסיפקה צקלון B לפולין והסביבה בשנות ה40 של המאה הקודמת. והכי גרוע: בגלל הדמוקרטיה גורשנו מגן עדן.

נוצרה תחושה מסוימת שאולי צריך להחליף את הסלוגן של דמוקרטיה (אם בכלל יש אחד כזה) למשהו בסגנון של "הרוב קובע – המיעוט טובע". זה גם חרוז וגם משתלב טוב עם זה שרוב הישראלים בטוחים שערבים לא יודעים לשחות ושכדאי לזרוק אותם לים. יש גם אופציה נוספת, שהציע בחור אלמוני בשם אורן חזן: והולכת ככה: דמוקרטיה – רוב זוכה, מיעוט בוכה.

בכלל, ניכר שישראלים כל כך אוהבים דמוקרטיה, שהם שוקלים להחיל אותה על תחומי חיים אחרים. למשל: התחום הרחב של חיי חברה ואינטרקציה מינית. נניח יושבים חמישה אנשים בסלון, מדברים, נהנים, ופתאום אול אוף א סדן אחד מהם מציע לעשות אורגיה, ארבעה מצביעים בעד ואילו אחת, עוכרת ישראל, מחליטה שהיא נגד ואז מבצעים את רצון הרוב. האם זה אונס? ברור שלא, זאת דמוקרטיה.

ואגב מין ודמוקרטיה, יש מצב שעבור רוב מורי ישראל, ללמד אזרחות זה נורא ממש כמו ללמד חינוך מיני. זה כנראה קשור בזה שבשני המקרים זה כרוך בלחשוב על משהו שלא היינו רוצים לחשוב על הילדים שלנו עושים: סקס ו- אם הבנתי נכון את מיקי זוהר – חיים במדינה דמוקרטית. למרות שלא לעניין לשלב את מיקי זוהר כשמדברים על בתי ספר. הבנתי שהאיש מאד מפחד מהשכלה (בעיקר אם היא מגיעה בתנועה).

אגב, אם אני הייתי מורה, הייתי משלבת שיעורי אזרחות וחינוך מיני וגם עושה את כל זה ב2 דקות. פשוט מראה להם את "החירות מובילה את העם", אתם יודעים, הציור ההוא מהמהפכה הצרפתית שיש בו אישה טופלס שמחזיקה דגל טריקולור. חוץ מלקדם דמוקרטיה וסקרנות מינית, יש מצב שאני אצליח לדחוף פה גם קצת להתבוללות עם בני לאומים אחרים – מה שהופך את השיעור הקצר הזה לטריפל ווין.

טו בי קונטיניוד (הפוסט הזה, לא הדמוקרטיה הישראלית. כפי הנראה).