עמישראליחי. מוות לכל השאר

בתקופה קשה זו, שבה כל האנשים שאני מכירה (ושלא עשיתי להם הייד בפייסוש. שזה חמישה) עסוקים בלהתרגש מפרץ השפרצות הדעה של הציבור הישראלי על צבא ובטחון (קרי, תוחלת החיים הארוכה מדי של שכנינו) ופוליטיקה (קרי, תוחלת החיים הארוכה מדי של סמולנים), אני אישית דווקא די אדישה.

לא שלא אכפת לי בכלל, אכפת לי קצת. פשוט את הקטע של ההפתעה וההלם מיציתי בפעם ההיא ששלחו אותי לעזה, כולל הסברים מפורטים לגבי איך המקומיים יעבירו אותי במטחנת בשר. אז עכשיו אני מתמקדת בעיקר. והעיקר הוא שעם-ישראל-חי, הלוא הוא עם הספר, האור לגויים (5W, כפי הנראה) לא מצליח לצאת גזען, חשוך, אלים ומדכא בלי לצאת גם טיפש, או אפילו סתם לפזר קצת היגיון בין פשע שנאה אחד לאחר.

ת'כלס, תמיד היינו בדלנים. אבל אם במשך מאות שנים הצלחנו איכשהו לשלב את זה עם אינטלקט, אז למה להפסיק עכשיו? ומכאן הקריאה הנרגשת: יהודים יקרים, קחו רגע או שניים להפוך את השנאה שלכם לקוהרנטית. כי איך תוכיחו שהערבים האלה מטומטמים ובורים בזמן שאתם מתנסחים בעילגות מטרידה? איך תסבירו לשאר העולם (בהנחה שהוא קורא בפייסוש שלכם/מבין עברית/מתעניין במה שיש לכם להגיד) שהערבים הם חיות אדם אלימות וצמאות דם בזמן שאתם מציינים שהייתם שמחים לראות את מניין ההרוגים בעזה הופך לארבע ספרתי וזה רק על נשים וילדים? ואיך, למען השם, תשכנעו אותי שפועם בכם לב יהודי חם בזמן שאתם לובשים חולצות עם סמלי תנועות ניאו נאציות ועושים את הדבר הכי לא יהודי בעולם – כמו פוגרום, נגיד?

בתוך ים הגזענות הזה, הצלחתי לזהות טרנד הסברתי חדש ומטריד במיוחד, משוואה מעצבנת שהפכה לטיעון הבסיסי של כל ישראלי בימים אלו. וזה הולך ככה: עקרונית אני בעד משהו טוב/נגד משהו רע, אבל קרה משהו צפוי לחלוטין ולא חריג בעליל שמאלץ אותי לחרוג ממנהגי ולמחול על ערכיי. דוגמה מוצלחת במיוחד באה מפיו של האזרח שמאמין מאוד בחופש הדיבור ודמוקרטיה, אבל חושב שלשמאלנים אין זכות להשמיע את דעתם על הצורך בהידברות עם הצד השני, כי זה פוגע ברגשותיו ומסכן את בטחון המדינה. או חברו המחונן שממש נגד מלחמות, אבל שבשנייה שנחת פצמ"ר בשטח ישראלי, בטוח שצריך לצאת למלחמת חורמה בפלסטינים עם כל העוצמה הצבאית שלנו ותוך כדי שאנחנו שורפים עותקים של אמנת ז'נבה.

לא שאני חלילה רומזת שמדובר בכשל לוגי כה שגורם לקצרים במוח. ממש לא. רק אומרת בעדינות שזה הזוי כמעט כמו לטעון בלהט שאני מפרידה בשר-חלב באופן קבוע, אלא אם כן מישהו מניח לפניי צ'יזבורגר. או שאני מתנגדת לאונס, אלא אם כן יעז לסרב לי. או שאני בעצם סופרמן, אבל רק עד הרגע שבו מישהו יבצע פשע ואצטרך לעבור לטייטס וגלימה, לעופף מגג בניין ולעצור אותו. אבל עד אז, אני סופרמן. ולכו תוכיחו אחרת. בקיצור, אני כל מה שאתם רוצים שאהיה, עד הנקודה שבה אצטרך להוכיח את זה. וזה רגע נהדר להתקשר לאמא שלי ולומר לה שיש לי תואר שני ולקוות שהיא לא תבקש לראות את הדיפלומה.

ועכשיו, כשסיימתם לחשוב על פוטנציאל ההונאה שמאחורי המשוואה המתוארת, זה הזמן להתרשם שוב מזה שיש פה עם שמחזיק בסט ערכים וואחד מפותח (חופש ביטוי, דמוקרטיה ואפילו פציפיזם, השם ישמור) שפשוט לא יוצא לו להשתמש בו. ולא רק שלא יוצא לו להשתמש בו, הוא אפילו לא הוציא אותו לנסיעת מבחן. כאלה הם הערכים שלנו, מנוילנים היטב, אולי אפילו ארוזים בוואקום, וממתינים בסבלנות במחסן ליום שבו כבר לא יהיה צבא ולא נצטרך לגייס את חדי הקרן שלנו בהגיעם לגיל 18.זה בטח יקרה יום אחרי שהפלסטינים יעזבו מרצון, את מקומם של התושבים במדינות ערב יתפסו שוודים בלונדינים ונעימי הליכות, והשמאלנים (הארבעה שנשארו) יסרבו לשירות צבאי מטעמי מצפון אבל יתנדבו לשנת שירות במרכז הקהילתי ביצהר. וגם אז, סמכו עלינו, נחרוק שיניים כדי לאפשר את חופש הדיבור ונחזיק את עצמנו חזק כדי לא לפרק את אויבנו הבלונדינים מעבר לגבול שמאיימים עלינו עם השיזוף בעירום והעורלות האלה שלהם.

אז בחייאת, עם נישא ונשגב ונבחר ומובחר ואקסקלוסיבי ועטור סופרלטיבים, יכול להיות שהגיע הזמן ליישר קו עם התדמית ולהעמיד פנים שאנחנו מסוגלים לעבד את המציאות לכדי משפטים שלא מעוררים אי נוחות בהמיספרה הימנית, השמאלית ומה שביניהם?

מתווה פשרה אחר, שכנראה יהיה קצת יותר קל לקבל, מתמקד בעיקר בשינוי המותג, הצערתו והפיכתו לעממי יותר. נגיד, עם הספר מהמבצעים של ארבע במאה, העם הנבחר לפי הצבעת הקהל בסמסים – או אור לגויים, אבל מהסוג המהבהב שעלול לגרום לאפילפסיה. ואולי דווקא אז, כשנהיה עם חפ"ש נטול גינוני אצולה ומחוכים צפופים לאריזת החשיבות העצמית, נוכל להשתחרר קצת ולהתערבב יותר עם כל הלבנטינים האלה שמסביב. לא שאני רומזת שתחושת השותפות עם השכנים עלולה להביא לשלום, חלילה. אבל לפחות נצא לקרב עם קצת יותר מודעות עצמית. וגם זה, בימים כאלו, הישג לא מבוטל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s