[פודקאסט] גיהנום הוא מסע לחיפוש דירה בתל אביב

יצאתי לחפש דירה בתל אביב ומצאתי מלוכה.

סתם.

יצאתי לחפש דירה בתל אביב ומצאתי את מותי.

סתם.

יצאתי לחפש דירה בתל אביב ומצאתי הכל חוץ מדירה. וכל הסיפורים כאן, כמו שאומרים הצעירים, טרוסטורי.

אני מחפשת דירה. כולם יודעים את זה כבר, זה פחות או יותר בכל מקום. כותבים על זה בפייסוש, מדברים על זה בטוויטר, אפילו בכיכר תחריר הונפו שלטים של "תמצאו  לשני דירה". לא עוזר.

זה לא שאני עוזבת את הדירה שלי מרצון. אני לא כפוית טובה, אני יודעת שמדירה בתל אביב לא יוצאים סתם ככה באותה הקלות שבה מזמינים אוכל או מחליטים להתגרש. הייתי מוכנה להישאר בה. למרות שהיא בקומה אחרונה ובחורף נכנסים מים מהתקרה ובקיץ כל כך חם שמביאים הורים כדי לעשות להם סימולציה של "מה קורה לתינוק אם משאירים אותו בטעות ברכב", ולמרות שמתחת לחלוני נמצאת שווארמיה בניחוח עמבה ופעוטון עם גננת צווחנית. למרות כל זאת, לא רוצה לעזוב. דירה סבבה והכל ואפילו הבעלים היה נחמד. אני עוזבת מאונס, כי הדירה נמכרה. זו היתה עסקה שבה כולם הרוויחו: בעל הדירה כמובן, המתווכת, עורך הדין והמדינה – עם המס שלה. רק אני יצאתי מופסדת. אני והמפגר שקנה דירת שני חדרים שפונה לרחוב סואן בחצי מיליון דולר.

אבל בזמן שהמפגר, כנראה, די מסודר ויש לו איפה לגור, אני כמעט הומלסית. יש לזה גוון די מלהיב ומרענן, אבל לא אחרי שעוברים את גיל 27. עד גיל 27 אדם יכול לדמיין את עצמו נזרק בחצי חדר בפלורנטין ומת ממנת יתר כאילו נולד בסיטאל ולבש פלנל כל חייו. אחרי שעוברים את גיל 27 מבינים שפלורנטין מלוכלכת מדי, הסמים יקרים מדי והמוות לא באמת יעזור – כי הוא לא יגרום לביטוח לאומי להסיר את השעבוד מהחשבון.

אז בינתיים אנחנו ארבע נפשות, מתוכן שתיים עם פרווה וזנב, ומנסות לבדוק מה השטח המינימלי שנוכל לגור בו בלי לתרגל אלימות דומסטית על בסיס יומי. הגענו למסקנה שאפשר להסתדר בארבעים מטרים רבועים, אבל בתנאי שהחתולה והכלבה יצמיחו כנפיים וכמו עצלן יצליחו לישון כשהן תלויות על הרמקול. לחילופין, בדקנו אפשרויות לבטל את הגרביטציה כדי שנוכל לישון במאונך. כמו אסטרונאוטים. במקרה הזה אפשר גם לאכול אבקה משקית, מה שמייתר את הצורך במטבח, שזה כבר דאבל ווין.

התפשרנו על חמישים מטר והצבנו עוד תנאי: לא עוד דירות שמורות וחמימות ושאר שמות קוד לדירות שלא שופצו מהיום שבו הקבלן קיפל את הפועלים. ומה זה בכלל דירה שמורה? אני יכולה לדמיין רק ארבעה פועלים של חברה קדישא מגיעים לדירה עם מיכל פורמלין או שלושה פרעונים שבאים לחנוט.

בכלל, מישהו צריך להסביר לבעלי דירות שדירה זה לא רכב: העובדה שהדירה שלכם נכנסה למועדון החמש לא הופכת אותה ליותר אטרקטיבית. גם לנהוג בחיפושית זה לא אטרקטיבי, אבל לפחות בחיפושית קיים הסיכוי שההיפי הזקן שנהג בה לפניכם שכח בפנים שקית מפוצצת בגראס – שבימים אלו בישראל שווה יותר מנדלן.

בחזרה לדירה: בסופו של דבר קבענו: רק דירות עם שירותים ואמבטיה ששופצו פחות או יותר בשלהי כהונתו הראשונה של פרנקל כנגיד. זה בתנאי שהדיירים הקודמים לא תרמו להרס הדירה כמו שפרנקל תרם להרס הכלכלה העולמית. בכלל, נראה לי שלשפץ אחת לחמש עשרה שנה בערך נכס שמכניס לך יותר מחמישים אלף שקל בשנה, זה המינימום שבעל דירה יכול לעשות כדי לגמול למי שהביאו אותו עד הלום. אבל מסתבר שלא, כשהם רוצים להודות למי ששדרג את ההכנסה שלהם ככה, הם עולים לקבר של סבתא. למרות שזה היה נחמד אם הם היו נותנים קצת כבוד לא רק למקום שהיא קבורה בו, אלא גם למקום שהיא מתה בו. כלומר, לאמבטיה.

מה שכן, יש בעלי דירות שמשתכנעים להחליף את הריצוף באמבטיה, אבל אז מתקמצנים לשפץ את המטבח –וזה סיפור אמיתי – אז הם פשוט משתמשים בשאריות הקרמיקה מהשירותים כדי להחליף את השיש במטבח. זה לא אסתטי, זה לא פרקטי – אבל לפחות זה תמיד מזכיר לדיירים שמישהו מחרבן עליהם.

עוד בעיה שיש לבעלי דירות בתל אביב, היא שהם מעניקים פרשנות רחבה מדי למילה חדר. אז כדי לעזור להם, אני אספר לכם שחדר, שטחו שניים עשר מטרים רבועים. חצי חדר צריך להיות בשטח של שמונה מטרים רבועים לפחות. והנה משהו שבעלי דירות הכי מפספסים: לכל חדר וחצי חדר תהיה כניסה נפרדת וחלון נפרד. על כן, בעל דירה יקר, להול הזה, ששטחו כשטח של מיטת תינוק, אין דלת נפרדת וגם לא חלון – אלא אם כן הטיח בתקרה ימשיך ליפול ואתה בונה על סאן רוף. עד אז, זה לא חצי חדר. וגם המרפסת שיוצאת מהסלון וסגרת כדי לטעון בלהט שהיא יכולה לשמש כחדר עבודה, זאת בתנאי שכל מה שפינת העבודה שלכם מכילה זה אייפד ושקע כדי שיהיה איפה לטעון.

ראיתי גם דירה שבה הכיור של המטבח נמצא בשירותים. הבעלים הסביר בחביבות שגם ככה מי שגר בתל אביב לא מבשל אלא רק מזמין משפע המסעדות שבחוץ. הו, בעל דירה יקר, ברור שהייתי מזמינה, אבל את כל הכסף הפנוי העברתי לך, אז נראה לי שאין ברירה אלא לבשל. מצד שני, אולי גם כדאי להפסיק לבשל, כי אם לא אחווה ירידה דרסטית במשקל, לא בטוח שאצליח להיכנס לפלא הארכיטקטוני של דירת הארבעה חדרים וחצי המורכבת משבעה חצאי חדרים, בוידעם ומיכל ניאגרה שדחסת באופן מעורר פליאה לתוך 35 מטרים רבועים.

אבל שתדעו לכם שאני לא כלבה, אני לא חושבת שכל בעלי הדירות נבלות ובטח לא חושבת שרק בעלי דירות הם נבלות – אני בטוחה שגם מתכווכים נבלות. אחד כזה הציע לי דירה ברחוב שקט ליד הים. קבענו ברחוב שקט באמת ומשם הוא לקח אותי לדיזינגוף. כששאלתי מה שקט שם בדיוק, הוא אמר שזה החלק השקט של דיזינגוף. זה היה על פינת בן יהודה. איחלתי לו סרטן והמשכתי בדרכי.

אולי זה קצת אכזרי לאחל סרטן למתווכים. צריך לאחל להם משהו קטלני אבל פחות אכזרי. ואם אין כזה, אז שווה להמציא רק בשביל המתווכים. פעם אחת מתווך התקשר להציע לי דירה שהרגע נכנסה אליו, בבלעדיות, ברחוב ארבע ארצות תשע. חשבתי לעצמי שזה מוזר, גם אני בדיוק בארבע ארצות תשע נכנסת לראות דירה בתיאור זהה ועם אותו תאריך פינוי – אבל ממש לא מתיווך. נכנסתי פנימה ואז הטלפון של השוכרת צלצל. מהצד השני, המתווך, ניסה לשכנע אותה לתת לו להראות גם את הדירה, בלי בלעדיות ובלי התחייבות "כי מה אכפת לה לתת גם לי להרוויח?". תחשבו על זה, למתווכים בתל אביב יש אותו היגיון עסקי שיש לילד בן ארבע שלא קיבל מה שהוא רוצה בגן: "אבל הגננת, כולם משחקים בחול, אני רוצה גם" שהפך ל"אבל כולם פה בתל אביב מרוויחים מכלום, אני רוצה גם! אוף".

אז הפסקתי להתעסק עם מתווכים ועכשיו אני באה במגע ישירות עם מה שאני הכי אוהבת בדירות בתל אביב – בעלי הדירה, כמובן. כמו שבטח הבנתם מדובר בזן מיוחד של יהודונים חמים ולבביים מאד שכל מפגש איתם גורם לי לרצות להדפיס מאות עותקים של הפרוטוקלים של זקני ציון ולבקש מפרנציסקוס להטביל אותי תוך כדי נגינת אווה מריה. כמו כן, שוקלת להקים איזה ארגון גג שיאגד את כל בעלי הדירות בעיר. חשבתי לקרוא לו "חמדנים ללא גבולות" – אבל אני לא בטוחה שהשם משקף עד הסוף את המטרות והיעדים של הארגון.

בקיצור, השבוע התקשרתי לברר על דירה והדבר הראשון שבעלת הדירה שאלה אותי היה "במה אתם עובדים?". באמת, לפני שהיא אפילו סיפרה לי פרט אחד על הדירה. בתושייה של רגע לא קיללתי את האמא שלה וגם לא איחלתי לה סרטן מתווכים, אלא אמרתי בנימוס ששמור לאירועים מיוחדים ש"אני אשמח לענות על כל שאלה, כמובן אחרי שאראה את הדירה ואם אהיה מעוניינת בה". בעלת הדירה מיד הסבירה: "אני לא מכניסה כל אחד לנכס שלי". אבל נראה שאמא שלך דווקא הכניסה כל אחד לנכס שלה, אחרת קשה להסביר למה ההורים שלך אחים, יא בעלת דירה מטומטמת. זה אני אומרת לכם, לא אמרתי לה את זה. ואז היא נזכרה שהיא לא בטוחה מתי היא תראה את הדירה ושהיא פתאום נורא עסוקה.

מהצד השני, יש את בעלי הדירה שנותנים להיכנס לקודש הקודשים שלהם, אבל מבקשים מהשוכר היוצא שישאיר על השולחן בסלון דף לבן חלק ובו שלוש עמודות. בימנית – שם. לגיטימי. בעמודה האמצעית – טלפון. נחוץ. ובעמודה השמאלית – עיסוק, שזה יופימיזם ל"האם אתה עושה מספיק כסף כדי לעמוד בשחיטה הכשרה שנקראת שכר דירה בתל אביב וחשוב מכך – האם תעמוד בעלייה של עשרה אחוזים שאני מתכנן בסוף החוזה".

יש לי קטע כזה, נראה לי שזה נקרא חטטנות, שאני תמיד מסתכלת אחורה ברשימה, כדי להעריך את סיכויי לקבל את הדירה. ואז, איכשהו – לא ברור איך, תמיד יש לפני ברשימה זוגות מאד מוצלחים. הוא ראש צוות בקומברס והיא כלכלנית באוצר. הוא רואה חשבון והיא רופאת שיניים. ואני חושבת לעצמי: פאק, ברור שמגיע להם לקבל את הדירה הזאת! הם פאקינג אנשים משעממים! מסכנים!

ות'אמת, עדיף את אלו שמסננים לפי הרשימה מאשר את אלה שבאים טאבולה ראסה ואז מבקשים שאראה להם את תלושי השכר שלנו ואת פירוט חשבון העובר ושב של הערבים וצילומים מהאולטרסאונד הואגינלי שעברתי ואם לא עברתי אז אם אפשר שאעשה, כי נורא מרגש אותם להסתכל על זה. אה, וכן, עשרים אלף שקל ערבות בנקאית.

אתמול בעלת בית אחת הסבירה לי שהחליטה לתת את הדירה למישהי אחרת כי היא נראתה יותר מתלהבת. ג'יזס, לא ידעתי שכדי להרשים את בעל הדירה צריך עכשיו גם לזייף אורגזמה מזה שאשכרה יש מקום למכונת כביסה.

ולכל אלו ששואלים "אבל למה את מתעקשת על תל אביב???" אז אענה לכם בקצרה: כי אני מפחדת שתל אביב תקבל עצמאות ואני אשאר תקועה לנצח בחוץ, עם כל העמישראלחי הזה. תגידו לי שזה לא שווה עוד שלוש מאות שקל בחודש.

3 מחשבות על “[פודקאסט] גיהנום הוא מסע לחיפוש דירה בתל אביב

  1. פינגבק: איןמהלעשות | ספוטד: קורת גג

  2. אוי ליבי ליבי. אהבתי. מומלץ אצלי
    אסתי

  3. פינגבק: איןמהלעשות | כצאן לצ'קים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s