בואי שרה'לה, דוחים

(על מנת להקל על בני העדה הפמיניסטית, כל המשפטים המלגלגים על שרה מסיבות הקשורות אך ורק במראה, מסומנים ב-*)

 היוש שרה'לה, דיס איז רבינובה קולינג. אני יודעת שאנחנו לא מכירות ודי ברור שיש לנו אינטרס הדדי לא להכיר לעולם, אבל בנסיבות אלו נראה שאין ברירה אלא לפתוח ערוץ תקשורת שבו אספק לך כמה הסברים על מה שחברים שלי – אלו שאת תמיד שואלת מי נתן להם מקלדת/זכות הצבעה – עשו לך.

 אפתח בהודאה: זה באמת לא פרופורציונלי, העיסוק הזה בשמלה שלך. (בעיקר נוכח העובדה שיש כל כך מעט שמלה וכל כך הרבה את*), אבל גם זה שאנחנו צריכים לקבל את בעלך כראש ממשלה לעוד ארבע שנים זה לא כל כך פרופורציונלי ביחס לחטאים שלנו. מבינה? ככה זה שרה'לה, טאף לאק.

 עכשיו בינינו, אני לגמרי מבינה מה ניסית לעשות שם. קמת בבוקר אחד במעון ראש הממשלה והבנת: משעמם. שבע שנים את אשת ראש הממשלה והיית חייבת איזה שינוי, גיוון. אז החלטת שאת רוצה להיות קרלה ברוני.  ואני הכי מבינה אותך, שרה'לה. בא לך להיות האישה ההיא שכולם בוהים בה עם פה פעור ומבט שטוף זימה, את רוצה להיות הסיבה האמיתית לכך שבעלך מוזמן לביקורים מסביב לעולם, מתחשק לך שיופיעו תמונות מחמיאות שלך גם בעיתונים שעמוס רגב לא עורך אישית. לגיטימי.

 בשלב הבא הגיע שלב היישום. חשבת לעצמך: "מה קרלה ברוני היתה עושה"? נצא מנקודת הנחה שהתשובה "עושה תינוק לראש מדינה מכהן" נפסלה מטעמי גיל ופוריות ולכן המשכת לאופציה ב': "דופקת הופעה". אז הלכת ובחרת שמלה ובמקרה יצא שעשית את זה בזמן שעברת ניתוח עיניים מורכב בהרדמה מלאה, תחת תרופות מטשטשות ובחנות שמעסיקה כזבנית אישה בשם ליליאן פרץ. קורה. כשהתעוררת הבנת שלא עשית בחירה משהו, גם זה קורה, אבל אז מיד נזכרת ש"קרלה הופכת כל שוק לשיק" ושגם את, מתחת לבהמה הסדיסטית ושונאת האדם שבך, סוג של ליידי.

 אלא שכאן עשית טעות אומללה: שכחת שברוני יכולה לטשטש באמצעים פיזיים אחרים את החטא האופנתי שביצעו מעצבי השמלה*, ואת זה שברוני לא צריכה באמת להראות מכובדת או יצוגית במעמד הזה. כי נו, זאת כולה כנסת ישראל, מה לקרלה ולזה? היא רק תיירת מצרפת, אין סיבה שהיא לא תראה כמו זונת קראק. את, לעומת זאת, אשת ראש הממשלה הישראלי. ואין מצב שפספסת את העובדה הזאת, הרי זאת כנסת ישראל ואת פאקינג מנהלת אותה מרחוק.

 (וזה לא שאני לא מפרגנת לך, שרה'לה, כן? אני הכי רוצה שתהיי הקרלה ברוני של המזרח התיכון. בעיקר כי בעלה עכשיו בשוונג של חיפוש עבודה ולא הייתי מתנגדת לזה שגם בעלך יהיה מובטל.)

 ואולי זה בכלל בטעות. אולי היית מוטרדת מכל העבודה הקשה שלפניך: משא ומתן קואליציוני, מינוי סגל ללשכת ראש הממשלה ושיחות חשאיות עם בכירי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ כדי לשכנע אותם לחבל בבלמי הרכב של נפתלי בנט. או שסתם בעלך התאמן עליך עם הנאום שלו בטקס ההשבעה וכל הדיבורים על איראן, מלחמות ושואה נוספת הכניסו אותך לחרדה קיומית שהביאה אותך למוד של קרפה דיים, שגרם לך לעשות את מה שחלמת עליו תמיד: להתחפש לאהוד ברק בזמן שהוא מתחפש לדראג קווין. בקטע הזה, שרה'לה, אני חייבת להחמיא לך. פגעת בול.

 אבל יש גם נקודת אור בסיפור הזה, שרה. לא עור, מזה כבר ראינו יותר מדי אצלך*. אור. תראי איך השמאלנים והפמיניסטיות מגנים עליך בחירוף נפש. זה מרגש אותך, אני יודעת. כאות הוקרה בטח תדאגי שיתנו להם לבחור בעצמם את מדי האסיר במחנות המעצר לשמאלנים, אם יקומו.

 למה מגינים עליך? זה לא כי אוהבים אותך. הם שמאלנים, אין להם לב אלה, איך יאהבו? זה כי את אישה. ומהסוג הלא רזה, אם יורשה לי. והם מבינים שאם מבקרים אותך, זה רק כי את אישה ולא רזה, לא כי הצלחת להתעלם מכל קוד לבוש אפשרי (למרות שהמדינה אשכרה ממנת לך את המלתחה) ולעשות את הדבר הכי לא יצוגי בזמן שאת מחזיקה בתפקיד הכי יצוגי שיש.

 כן, אני יודעת, זה מצחיק גם אותי איך שקצת איבר רביה נשי והרבה שומן* משכיחים מהם לרגע את העובדה שאת מנהלת את המדינה בלי שנבחרת ובגלל שנבחת. על בעלך. שכחו איך אחוז האבטלה פה קפץ בגלל שחצי מעובדי לשכת רה"מ עיצבנו אתך ונשלחו לביתם. שכחו גם את הנעליים המעופפות והגרביים עם הדולרים. הכל נעלם. רק איבר רביה נקבי ושומן. שומן ואיבר רביה נקבי.

 אבל אני, שרה'לה, לא מהשמאלנים ההם. אני אולי שכחתי מה זה להיות יהודיה, אבל את כל השאר אני זוכרת. ובגלל זה, שרה'לה, אין כוונה לוותר לך. בארבע השנים הקרובות את תהפכי להיות האתנחתא הקומית הרשמית שלי. בכל פעם שיהיה לי עצוב, רע או סתם מר – אביט בך ובגיבוב הבדים הכעור שעליך – ואצחק.  כשאגיע לתחנת הדלק ואגלה שמחירו של ליטר בנזין הגיע (במזל טוב!) למחיר של עשרה שקלים לליטר, לא אבכה – רק אביט בך ואצחק, כשארוץ למקלט באמצע הלילה כי בעלך היה זקוק להרפתקה קטנה מעבר לגבול – אביט בך ואצחק, כשמספר המובטלים במשק יגיע ל350 אלף – אביט בך ואצחק וכשיאשפזו אותי בחדר המשאבות של איכילוב כי המסדרונות מלאים – נכון, אביט בך. ואצחק. הרי הצחוק יפה לבריאות.

 כי אין מה לעשות, שרה'לה, כל אחד צריך לשלם על הבחירות שלו. את על השמלה הזאת ואנחנו על בחירות 96, 2009 ו-2013.

6 מחשבות על “בואי שרה'לה, דוחים

  1. איזה סגנון כתיבה בוטה וציני…את והיא [שרה] כמו בסאדו מאזו: את נהנית [וזה ניכר בכתיבה] מההצלפות והיא כנראה הסתגלה [ואולי גם נהנית] מהעלבונות….

  2. ועוד מילה קטנה: בילדותי לימדו אותי שהשפה היא ה"לבוש" של המחשבות…. האם נראה לך שאת לבושה טוב?????

    • בתור מתבונן מהצד אני רואה בלוגרית אחת שנונה ופוליטית, ומגיבה אחד שכותבת עם שלוש נקודות, חמישה סימני שאלה, שימוש שגוי בגרשיים, ומצטטת ביטויים שסמדר שיר היתה חושבת פעמיים אם להשתמש בהם. לאנגלוסקסים יש ביטוי יפה בנושא על סיר וקומקום.

  3. את חסרת רחמים כמו שאני אוהבת, כשכל המילון העברי עומד דום בפניך ובפני בחירותיך. ההלויה

  4. פינגבק: איןמהלעשות | [פודקאסט] השתיקה של ביבי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s