הקיטור של לפיד

קודם כל, משחק. נחשו מה פגשתי בחג השבועות? לכו על הניחוש הכי פרוע.

רוצים רמז? זה גרוע יותר מבלינצ'ס מוקרם ומפתיע יותר מלגלות שנתאי פרץ הוא בכלל חצי אשכנזי (טפו).

ובכן, חברים: פגשתי מצביע לעתיד של יאיר לפיד.

אמנם יש הרבה זמן עד הבחירות וייתכן שהוא ישנה את דעתו, ירד מהארץ או יאבד את האמון בדמוקרטיה עד אז. אבל, כמו שמסתייגים עורכי הסקרים, אם הבחירות היו נערכות היום – האיש היה הולך לקלפי ומחפש את הערימה של יש עתיד.

ובכל זאת, לפיד?

כן, לפיד. כי הפוליטיקה הישנה אכזבה אותו, כי הליכוד עושה עבודה מחורבנת, כי קדימה סובלת מאין אונות, כי העבודה גם היא שותפה לדבר עבירה וכי מרצ זה לשמאלנים הרד קור (כאלה שעוד מאמינים בשלום) ולכן היא בכלל מחוץ למשוואה.

אני לא מכירה אותו יותר מדי, את המצביע לפיד, אבל הוא לא עושה רושם של איש טיפש. מה שכן, כשהפרסומאים של "אתה ישראלי בעיני, יאיר" פילחו את קהל היעד, הם ראו אותו בעיני רוחם. אשכנזי, בן שלושים ומשהו, איש היי טק בדרג בינוני, מרוויח יפה ואפילו בעלים גאה של דירת ארבעה חדרים (אמנם בפתח תקווה, אבל בכל זאת – דירה).

אז איך הוא נפל ברשת של לפיד? בשביל לענות על זה אצטרך לספר לכם שברגע שהוא התחיל לדבר, האוויר התמלא באדים. לא לא, אלו לא היו אגלי הזיעה של וכחנים להוטים, אלא הקיטור של ישראלי שאגר ואגר וצבר – עד שנשבר. להלן, הקיטור שמניע את הדהירה של לפיד למרכז העניינים של הפוליטיקה.

האיש עצבני, האיש מתוסכל והכי גרוע: האיש מדבר בסיסמאות כי הוא מכיל כל כך הרבה כעס, שאין לו מקום לרעיונות מורכבים.

ואולי הוא כועס בצדק. בסוף יום עבודה של 12 שעות, כשהוא חוזר הביתה, מה שהוא קולט בזווית העין בחדשות זה שמנהיגי המחאה, שהוא גם תמך בה ברגעי השיא, מנצלים את הכוח שלהם כדי להיאבק בשביל אלף מחוסרי דיור שזכאים לדיור ציבורי. או גרוע יותר: הם נאבקים על כסא בכנסת.

הוא לא עצר לחשוב שאולי יש למישהו אינטרס שזה מה שיחשוב על מנהיגי המחאה. ואולי הוא בכלל לא יכול להמשיך לחשוב, אחרי שגילה שבעקבות המחאה הוא משלם יותר מס, אבל בתמורה הוא מקבל את מה שנקרא בשפת העם – זין בעין.

והוא לא מבין שמנהיגי המחאה לא אשמים בכישלון (בדיוק כמו שהם לא אחראים להצלחה. זה גדול מהם) זאת הממשלה שעשתה ספין על טרכטי ואז המשיכה בדרכה, כרגיל. הוא גם לא מפנים שאפילו לו יש חלק באשמה, כי הוא לא טרח להמשיך ולהתייצב בהפגנות. זה הם אשמים, כמה חבר'ה צעירים שיודעים להכין שלטים מפלקטים.

אחרי זה הצטרפו למעגל האשמים גם החרדים והערבים. הריכוזית במשק ואלו שנהנים ממנה, נותרו ללא פגע. הרי ריכוזיות וטייקונים זה נושא שמסובך לעכל בזמן שפרזיטיות של חרדים וערבים זה קומן נולג'. וכמו שהבעיה פשוטה, ככה גם הפתרון: להפסיק להם את הקצבאות. זהו, פיניטו. כאילו שאחרי זה הם לא יהיו כאב הראש של המדינה.

מה עם בתי החולים שלא מתפקדים? ומערכת חינוך שנראית כמו משהו שסובל מפסוריאזיס חמור? הוא עונה רק במילה אחת: להפריט. ולא כי הוא איזה חסיד של מילטון פרידמן, אלא כי הוא פשוט לא סומך על הממשלה שתדע לעשות עם הכסף שימוש נכון, אז הוא מוכן לשלם על כל פוק, העיקר לא לתת למדינה להכניס את היד השמנונית שלה לכיס שלו. ככה זה כשאין אמון.

ואין אמון. האמון הלך לאיבוד. והוא אינו נושא שבב ואין מצב למצוא אותו צמא ומותש בכלביה העירונית, הוא נעלם לתמיד.

ובדיוק כשהוא התחיל להסביר לי שבינתיים, הוא יסתפק אפילו בממשלת ליכוד-קדימה-עבודה (מחורבנת – אין אונות – שותפה לפשע) נטולת חרדים וערבים, בדיוק הוציאו עוגות.

וכידוע, לסיפורים כאלה אין המשך אחרי שמוציאים עוגות.

אבל אולי בכל זאת איזה אפילוג קטן:

השאלה שהכי מציקה לי מאז היא האם נצליח, אחרי הפרד ומשול מוצלח שכזה, להחזיר אותם יחד איתנו לרחובות. אותם זה את אלו שאין להם זמן לדיונים התיאורטיים האינסופיים ושיש להם מלא מה להפסיד. כמו שזה נראה בשבועות, זה לא הולך לקרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s